תופעת ההימורים באינטרנט

תופעת ההימורים באמצעות האינטרנט הולכת ומתעצמת מדי שנה  ולא בהכרח על חשבון ההימורים הקונבנציונליים.
במקביל להתעצמותה של תופעה זו , עושה המחוקק הישראלי ככל שבידו על מנת למגר ולמנוע פעילויות הימורים המוצעות לישראלים דרך האינטרנט. חוק העונשין, תשל"ז-1977 ,אוסר לארגן או לערוך משחק אסור, הגרלה או הימור. כמו כן, ההשתתפות בפעילויות מסוג זה ופרסומם אסורה בישראל. יחד עם זאת, קיימים ארבעה חריגים המתירים, בנסיבות :

1.    הימורים בספורט, המוסדרים בחוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967 (ווינר ליין Winner).
2.    הימורים שעורך מפעל הפיס, בהתאם לסעיף 231(א)(2) לחוק העונשין. 
3.    הגרלות אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לסעיף 231(א)(1) לחוק העונשין. 
4.    משחק, הגרלה או הימור בחוג הפרטי שעריכתם מכוונת לסוג אנשים מסוים (הכוונה למשחקים בגדר השעשוע או הבידור), אשר נערכים במקום מותר, בהתאם לסעיף 230 לחוק העונשין. 

בהקשר זה חשוב לזכור, כי חוק העונשין חל גם על עבירה שנעברה מקצתה בתוך שטח ישראל (ולא רק אם נעברה כולה בישראל).
לפיכך, מהמר ישראלי המהמר דרך מחשבו הביתי באמצעות אתר אינטרנט הממוקם בחו"ל ואשר פועל באמצעות שרת הממוקם בחו"ל עובר עבירה פלילית, אף אם הדין במקום מושבו של אתר האינטרנט והשרת מתיר פעילות מסוג זה. שיטת המס הישראלית מחייבת במס תושב ישראל, בין אם הוא פועל באמצעות חברה ובין אם הוא יחיד, בגין כל הכנסה שצמחה לו, ללא קשר למקום הפקתה.
נוכח האמור לעיל, ישראלים המעוניינים להפעיל אתר אינטרנט העוסק בהימורים, נדרשים לבצע את פעילותם במדינה זרה בה הפעילות דנן חוקית, כדוגמת האי מאן, אנטיגואה, גיברלטר, רומניה, חלק מהמדינות בארה"ב,גרמניה  ואנגליה (כאשר מקום אתר האינטרנט והשרת הם מחוץ לאנגליה). כמו בכל בחינת כדאיות עסקה מסחרית בחו"ל, יש לבחון את עלויות הקמת הפעילות במדינה הזרה ושיעורי המס הכרוכים בביצוע העסקה. 

שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל [email protected]