מועדון הכדורגל ברצלונה  

מועדון הכדורגל ברצלונה  הוא מועדון כדורגל מהעיר ברצלונה שבספרד. המועדון נוסד ב-29 בנובמבר 1899 על ידי קבוצת כדורגלנים שווייצרים, בריטים וקטלאנים, בראשות זואן גאמפר. המועדון הפך למוסד קטלאני תרבותי בקבוצת הבוגרים של המועדון עורכת את משחקי הבית שלה באצטדיון קאמפ נואו, האצטדיון הגדול באירופה, המונה 99,000 מקומות ישיבהמלבד קבוצת הכדורגל הידועה כולל המועדון גם קבוצת מילואים בשם ברצלונה ב. המועדון חולק את פסגת הכדורגל הספרדי עם ריאל מדריד, והיריבות הספורטיבית ארוכת השנים בין השתיים הפכה לשם דבר בכדורגל הספרדי, שהתחדדה עקב הבדלים גדולים בעמדות הפוליטיות של תומכי שני המועדונים, במהלך שלטונו הדיקטטורי של פרנקו בספרד. המשחקים בין ברצלונה לריאל ידועים בכינוי "אל קלאסיקו". פרט ליריבות עם ריאל מדריד יש לברצלונה יריבות עירונית עם מועדון הכדורגל אספניולהמועדון הוא בין המובילים באירופה. במהלך השנים זכה מספר פעמים בגביעים יבשתיים על גלגוליהם השונים. חמש פעמים זכה בתואר האירופי החשוב ביותר, ליגת האלופות, בשנים 1992, 2006, 2009, 2011 ו-2015. במועדון שיחקו במהלך השנים שחקנים ידועים רבים. באפריל 2015 דורג המועדון על ידי מגזין פורבס במקום השני בעולם מבחינת עושרו.

היסטוריה

נפילת הדיקטטורה של פרנקו והפיכת ספרד למדינה דמוקרטית הובילו לכך שגם מועדוני ספורט החלו להתנהל בצורה דמוקרטית. אגוסטי מונטל כיהן כנשיא המועדון עד הבחירות הדמוקרטיות המלאות הראשונות. לאחר בחירת זוזפ ליואיס נונייז ב-1978 נכנס המועדון לתקופה חסרת תקדים של צמיחה כלכלית וחברתית, במהלכה גובשה מדיניות החתמת שחקנים זרים בקבוצה. ב-1979 זכתה הקבוצה בפעם הראשונה בתולדותיה גביע אירופה למחזיקות גביע. לזכייה היו שותפים שחקנים כגון הנס קרנקל האוסטרי, מלך השערים בליגה הספרדית באותה עונה, מיגלי וחוסה רמון אלשנקו, משחקני המפתח של הקבוצה בשנות ה-80, והמאמן זואקים ריפה, שחקן עבר של הקבוצה. בעקבות הזכייה בגביע נערכו חגיגות המוניות ברחובות ברצלונה, והמועדון זכה לפרסום ולהערכה באירופה, בזכותם הצליח להחתים שחקנים בכירים שהובילו אותו להישגים. ברצלונה זכתה בגביע פעמיים נוספות, ב-1982 וב-1989.בשנות ה-80 צמח המועדון במספר היבטים. לקראת מונדיאל 1982 הורחב הקאמפ נואו. מספר חברי המועדון גדל מ-66,000 ב-1974 ל-108,000 ב-1986. השחקנים הבולטים בעשור זה היו הקשרים ברנד שוסטר המערב גרמני ודייגו מראדונה הארגנטינאי, אחד השחקנים הבולטים בהיסטוריית הכדורגל. מראדונה הוחתם תמורת סכום שיא ששולם לבוקה גוניורס - 5 מיליון פאונד. במשחק מול ריאל מדריד היתל מראדונה בשחקניה ובשוערה של ריאל, והיה לשחקן הראשון של ברצלונה שזכה לתשואות מהקהל במדריד. עם זאת, הקבוצה נתקלה בשפל מבחינת הישגים מקומיים. כישלון הקבוצה בליגה ובאירופה בעונת 1983/1984 הוביל להדחת מראדונה מההרכב הראשון של ברצלונה. רק לאחר עזיבתו זכה המועדון באליפות, בעונת 1984/1985, מעל ל-10 שנים מאז האליפות הקודמת. אחד הרגעים הזכורים מעונה זו הייתה הצלת בעיטת העונשין על ידי השוער חבייר אורוטי ארבעה מחזורים לסיום העונה, שבזכותה הובטחה זכיית ברצלונה באליפות.עונת 1985/1986 הייתה מאכזבת, בעיקר עקב ההפסד בגמר גביע אירופה לאלופות 1986 שנערך באצטדיון רמון סאנצס פיחואן שבסביליה. במשחק זה שוסטר לא היה במיטבו והוחלף באמצע, דבר שסימן את סוף הקריירה שלו במועדון. בעונה הבאה לא שותף שוסטר באף משחק, ואת מקומו כמובילי הקבוצה תפסו גארי ליניקר ומארק יוז. לאחר הגעתם, ולאור מינויו של טרי ונבלס למאמן הקבוצה, ניכרה השפעת הכדורגל הבריטי על סגנון המשחק של המועדון. אולם, ברצלונה לא זכתה להצלחות - את האליפות איבדה לריאל מדריד, למרות ניצחון עליה משלושער של ליניקר, ומגביע אופ"א היא הודחה על ידי דאנדי יונייטד. כעבור עונה החלו השחקנים לדרוש את התפטרות מנהלי הקבוצה, ולכן מונה יוהאן קרויף לתפקיד המאמן. קרויף יישם בברצלונה את שיטת המשחק "טוטאל פוטבול", שפותחה על ידי רינוס מיכלס בנבחרת הולנד. הוא יצר קבוצה חדשה כמעט לחלוטין שכונתה בפי רבים "קבוצת החלומות".התואר הראשון של קרויף עם המועדון היה גביע המחזיקות ב-1989. בארבע השנים הבאות, עם קרויף כמאמן, זכתה הקבוצה בארבע אליפויות רצופות. ברצלונה אמנם הפסידה בגמר גביע המחזיקות של 1991, אך שלושה ימים לאחר מכן זכתה באליפות, וקטעה רצף של חמש זכיות רצופות על ידי ריאל מדריד. רגע השיא של הקבוצה היה הזכייה הראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1992, לאחר שגברה במשחק הגמר באצטדיון ומבלי על סמפדוריה האיטלקית 1 - 0 בזכות שער של רונאלד קומאן. לזכייה היו שותפים שחקנים כגון מיכאל לאודרופ, חריסטו סטויצקוב ואנדוני זוביזרטה. הזכייה באליפות הרביעית והאחרונה של קרויף, בעונת 1993/1994, הייתה בעיקר בזכות הכוכב הברזילאי רומאריו, שהבקיע 30 שערי ליגה. אולם, בגמר ליגת האלופות של אותה עונה מול מילאן כשלה ברצלונה בהצגת היכולת הטובה מהליגה והפסידה 0 - 4.מנקודה זו ניכרה ירידה ברמת המשחק של ברצלונה, שסיימה בעונה הבאה במקום הרביעי. כתוצאה מכך עזבו את הקבוצה שחקנים רבים. בעונתו האחרונה של קרויף במועדון חל שיפור במשחק של ברצלונה - שחקנים צעירים כגון לואיש פיגו וגורדי קרויף זכו למעמד דומה לזה של שחקנים בכירים כגון גאורגי פופסקו, אך למרות זאת סיימה הקבוצה במקום השלישי. קרויף עזב את הקבוצה מחזורים אחדים לפני סיום העונה, לאחר ששמע מהעיתונות על מינויו של בובי רובסון כמחליפו. תחת הדרכת קרויף זכתה ברצלונה ב-11 תארים, ומבחינה זו היה המצליח ביותר בתולדותיה עד תקופתו של זוזפ גוארדיולה כמאמן, בנוסף להיותו המאמן שכיהן בתפקיד במשך הזמן הארוך ביותר - שמונה שנים.

תקופת זואן לאפורטה 

עם הגעתו החתים לאפורטה את שחקן הכדורגל רונאלדיניו ואת המאמן ההולנדי פרנק רייקארד. לאפורטה הנחיל שיטת ניהול חדשה שהחזירה את ההצלחה למועדון. חובות העבר של המועדון שולמו, ובעונת 2003/2004 סיים המועדון במקום השני, אף על פי שבמהלך העונה דורג בתחתית הטבלה. בעונת 2004/2005 הצטרפו לקבוצה סמואל אטו ודקו, ששיתפו פעולה עם הברזילאי רונאלדיניו והובילו את הקבוצה לזכייה באליפות ה-17 ב-14 במאי 2005, ובגביע הסופר קאפ הספרדי השישי בתולדותיה ב-20 באוגוסט.הקבוצה הודחה על ידי צלסי בשמינית גמר ליגת האלופות, אך למרות זאת האמינו השחקנים והאוהדים כי החל תור הזהב השלישי של המועדון. הקבוצה שיחקה במערך 4-3-3 התקפי, עמו הגיעה להישגים כגון ניצחון חוץ 3 - 0 על ריאל מדריד ב-19 בנובמבר 2005. בעונת 2005/2006 של ליגת האלופות עברה ברצלונה את צלסי ואת מילאן בדרכה לגמר, בו התמודדה מול ארסנל. זוליאנו בלטי כבש בגמר את שערו היחיד במועדון, בזכותו ניצחה ברצלונה 2 - 1 וזכתה בליגת האלופות בפעם השנייה בתולדותיה. בהמשך השנה הושלמה בנייתו של מבנה הספורט על שם זואן גאמפר, והמועדון חתם על הסכם עם יוניצ"ף. ההצלחות הללו הביאו לעליית מספר חברי המועדון עד כדי 150,000.בעונות 2006/2007 ו-2007/2008 לא זכתה הקבוצה באף תואר, למרות הצטרפותם של שחקנים מקדמת הכדורגל העולמי, בהם תיירי הנרי וליליאן תוראם הצרפתים והאיטלקי גאנלוקה זמברוטה. את האליפות בעונה הראשונה איבדה לאחר שהובילה את הטבלה במשך רוב העונה. למרות מספר נקודות זהה לזה של ריאל מדריד, מדריד היא זו שהוכתרה כאלופה עקב מאזן חיובי במפגשים בין שתי הקבוצות. העונה שלאחר מכן הייתה גם סוף תקופתם של רונאלדיניו ורייקארד במועדון עקב ביצועים דלים של הקבוצה בכלל ושל רונאלדיניו בפרט. במאי 2008 הצהיר המועדון על עזיבתו של רייקארד והחלפתו על ידי זוזפ גוארדיאולה, קפטן הקבוצה בשנות ה-90 של המאה ה-20.שחקני ואנשי ברצלונה מניפים באוויר את זוזפ גוארדיולה, המאמן שהדריך את ברצלונה לזכייה ב-6 תארים ב-2009, בין היתרעונת 2008/2009 הייתה העונה הגדולה ביותר בתולדות המועדון. ברצלונה זכתה בכל שלושת התארים האפשריים, אליפות ספרד, גביע המלך וליגת האלופות ובכך השלימה זכייה בטרבל ראשון בתולדותיה, שהיה גם הטרבל הראשון של קבוצה ספרדית כלשהי. שחקני ברצלונה הציגו יכולת שיא הן מבחינת התקפית והן מבחינה הגנתית - הקבוצה הבקיעה 154 שערים וספגה 54 בלבד בעונה זו, בכל המסגרות. בדרכה לזכייה בתארים, הביסה ברצלונה פעמים רבות את יריבותיה, כולל ניצחונות בליגת האלופות 5 - 2 על אולימפיק ליון ו-4 - 0 על באיירן מינכן, כשהשיא היה בליגה: ניצחון 6 - 2 על ריאל מדריד באצטדיונה הביתי, במשחק שלמעשה הכריע את זהות אלופת הליגה. את הקבוצה הובילו שחקני בית כגון קרלס פויול, צאבי, אנדרס אינייסטה וליונל מסי לצד שחקנים זרים כסמואל אטו ותיירי הנרי.בהמשך השנה זכתה הקבוצה בסופר קאפ האירופי, בסופר קאפ הספרדי ובאליפות העולם לקבוצות, והייתה לקבוצה היחידה בהיסטוריה שזוכה בששת התארים הללו בשנה אחת. בסוף עונת 2009/2010 זכתה ברצלונה באליפות עם שיא של 99 נקודות ליגהלקראת עונת 2010/2011 נבחר סנדרו רוסל לנשיאות המועדון במקומו של לאפורטה. בעונה זו זכתה ברצלונה באליפות שלישית ברציפות ובליגת האלופות בפעם הרביעית בתולדותיה. הקבוצה העפילה למשחק גמר גביע המלך הספרדי, והפסידה בגמר לריאל מדריד 0–1, ובגמר ליגת האלופות מול מנצסטר יונייטד באצטדיון ומבלי ניצחה הקבוצה 3 - 1 משעריהם של פדרו רודריגס, ליונל מסי ודויד וייה, וזכתה בתואר בפעם הרביעית בתולדותיה. בעונת 2011/2012 זכתה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה באליפות העולם לקבוצות, ובכך הפכה לקבוצה הראשונה אשר זוכה בו פעמיים. בהמשך העונה הגיעה הקבוצה עד לחצי גמר ליגת האלופות שבו נכנעה לקבוצת צלסי הלונדונית 3 - 2 בסיכום שני המשחקים והיא איבדה את האליפות לריאל מדריד. בסוף העונה זכתה הקבוצה בגביע המלך לאחר שניצחה בגמר את אתלטיק בילבאו בתוצאה 3 - 0. במהלך העונה הפך מסי לכובש הגדול ביותר בהיסטוריית המועדון, כשעקף את ססאר רודריגס אלברס במספר השערים

העידן שלאחר גוארדיולה

בסיום עונה זו עזב גוארדיולה את הקבוצה ועוזרו טיטו וילאנובה מונה למאמן במקומו. בעונתו היחידה של וילאנובה כמאמן, השיבה ברצלונה את תואר האליפות, עם כמות שיא חדשה של 100 נקודות, אך הודחה בליגת האלופות בשלב חצי הגמר, על ידי באיירן מינכן שהביסה אותה 7 - 0 בתוצאה המצטברת. את וילאנובה, שנאבק במחלת הסרטן ועזב את הקבוצה בשל כך, החליף חרארדו "טאטה" מרטינו. בקיץ הצטרף לקבוצה שחקן ההתקפה הברזילאי ניימאר. בתחילת 2014 הכריז בית המשפט הספרדי על תחילת חקירה נגד רוסל בשל העלמת מס בהעברת ניימאר לברצלונה, ובשל כך התפטר רוסל והחליפו סגנו, זוזפ מריה ברתומאו. יתר על כן, התמודד המועדון עם אתגר נוסף, לאחר שפיפ"א אסר על המועדון להחתים שחקנים חדשים במשך שנה בשל הפרה של תקנות הארגון בנוגע להעברות של שחקנים קטינים. לאחר ערעורים, נכנס העונש לתוקף בשנת 2015. ב-17 במאי 2014, עם אובדן תואר האליפות לאתלטיקו מדריד, הודיע מרטינו על התפטרותו מהמועדון. במקומו מונה לתפקיד המאמן לואיס אנריקה. וילאנובה נפטר מהמחלה ב-25 באפריל 2014. לזכרו נקרא על שמו המגרש הראשי במתחם האימונים של ברצלונה ב-2015.אף על פי שהיה מושעה מכדורגל למשך 4 חודשים על ידי פיפ"א, הוחתם לואיס סוארס האורוגוואי בקבוצה תמורת סכום שיא בהיסטוריית המועדון של 81 מיליון אירו. עם תום השעייתו יצרו סוארס, ניימאר ומסי, חוד התקפה שהוביל את ברצלונה לזכייה שנייה בהיסטוריית המועדון בטרבל: הקבוצה זכתה בגביע המלך, באליפות ה-23 בתולדותיה ובליגת האלופות בפעם החמישית הודות לניצחון 3 - 1 על יובנטוס בגמר. בהמשך זכתה הן בסופר קאפ האירופי והן באליפות העולם לקבוצות, בפעם השלישית בתוך 6 שנים, וכך השלימה 5 תארים לשנת 2015. בסוף עונה זו זכתה באליפות ובגביע, הדאבל המקומי השמיני בתולדותיה. בסיום עונת 2016/2017 עזב לואיס אנריקה את ברצלונה, כשהיא מפסידה את האליפות לריאל מדריד אך משלימה זכייה שלישית ברציפות בגביע הספרדי. במהלך העונה, בשמינית גמר ליגת האלופות, הייתה שותפה הקבוצה למשחק היסטורי בליגת האלופות. במשחק הראשון הפסידה לפריז סן-זרמן 4 - 0, ובגומלין בקאמפ נואו ניצחה בתוצאה 6 - 1, כששני שערים שכבשה היו בתוספת הזמן. ברצלונה הודחה מליגת האלופות ברבע הגמר, לאחר שיובנטוס גברה עליה 0–3 בסיכום.

אצטדיון הקאמפ נואו

הקאמפ נואו הוא אצטדיונה הביתי של ברצלונה מאז 1957, והוא זכה לחמישה כוכבים בדירוג האצטדיונים של אופ"א. לפני הקמתו היו בבעלות ברצלונה שני מגרשים: "קמפ דל קרר אינדוסטריה", בין השנים 1909 ו-1922, ולס קורטס, בין השנים 1922 ו-1957. תכולתו המקורית של לס קורטס הייתה 30,000 צופים, ובתום הרחבתו הכיל כ-60,000 מקומות. הצלחות הקבוצה בסוף שנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50 משכו אוהדים רבים לצפות במשחקי הקבוצה, ולכן החליטו ראשי המועדון לבנות אצטדיון חדש, שיהיה בעל קיבולת גדולה יותר. בניית הקאמפ נואו נמשכה בין 1954 לבין 1957. את האצטדיון עיצבו האדריכלים פרננס מיטחנס-מירו, לורנזו גרסיה ברבון וזוזפ סוטרס מאורי.תכולת האצטדיון נעה בין 93,053 בשנותיו הראשונות, לבין 120,000 צופים בעת מונדיאל 1982. חוקים שאסרו על יציעי עמידה הובילו להקטנת תכולת האצטדיון ל-98,772 צופים בשנות ה-90, אך הוא הורחב בכאלף מושבים נוספים בעשור שלאחר מכן, לתכולה של 99,786. הוא הגדול באירופה והעשירי בגודלו בעולםמול הקאמפ נואו נמצא אולם הספורט של המועדון, פלאו בלאוגרנה, ולצדו שוכן האולם לענפי ספורט המבוססים על קרח. מאחוריו שוכן המיני אסטדי, האצטדיון הביתי של ברצלונה ב, קבוצת המילואים של המועדון

סמל הקבוצה

עם הקמת המועדון נבחר סמל העיר ברצלונה לשמש סמל המועדון, כביטוי לחיבור המועדון לעיר. לסמל העיר התווספו עטלף מעל הכתר ושני ענפים צדדיים. ב-1910 נערכה בין חברי המועדון תחרות לעיצוב הסמל החדש. מעצב הסמל הנבחר היה קרלס קוממלה, שאף היה שחקן המועדון במשך 9 שנים. סמל המועדון שעיצב נשאר דומה עד היום, עם שינויים משניים. סמלו היה בצורת קערה, שבחלקו העליון היו דגל קטלוניה וצלב גאורגיוס הקדוש זה לצד זה - שני סמלים המזוהים עם העיר ועם קטלוניה. כך הוצג הקשר בין המועדון לעיר ולחבל ארץ. ראשי תיבות המועדון, FCB, הופיעו על מקטע זהוב באמצע, שתחתיו היו צבעי התלבושת וכדורגל.השינויים שנערכו בסמל מאז בחירתו ב-1910 הם משניים, והגדולים שבהם נבעו מאילוצים פוליטיים. לאחר החלפת שם המועדון לשם הספרדי, עם קביעת האיסור על שימוש בשפות זרות, הוחלפו האותיות שבמרכז הסמל מ-FCB ל-CFB. כמו כן, על מנת ליצור בידול בין המועדון לדגל הקטלאני הוחלט להסיר שניים מארבעת הפסים שבפינה הימנית-העליונה של הסמל. ב-1949 הוחזרו הפסים לרגל יובל להקמת המועדון, וב-1974 הוחזר סדר האותיות שבסמל ל-FCB.הסמל הנוכחי עוצב ב-2002. צורתו החיצונית פשוטה יותר ביחס לקודמו, האותיות הוקטנו והנקודות שביניהן הוסרו.