מועדון הפועל עכו

המועדון נוסד בשנת 1946. בשנות ה-70 השתתפה עכו בשתי עונות בליגה הבכירה בישראל, בעונת 1977/1976 ובעונת 1978/1977. כוכבי הקבוצה בשנים אלה היו יחיאל המאירי, מומי זפרן, נביל מנסור, שלום אסייג, צרלי ואלברט אדרי ושלום ועקנין. ב-1976 לכבוד ההעפלה ההיסטורית לליגה הבכירה, הוציאה להקת ברקת (הגלגול הראשון של להקת בנזין) את "המנון הפועל עכו" (מילים ולחן: יהודה פוליקר), עם הפזמון: "הפועל עכו השנה בלאומית, לליגה א שלום ולא להתראות".

אצטדיון

מגרשה הביתי של הקבוצה במשך שנים רבות היה האצטדיון העירוני עכו המכונה "אצטדיון נפוליאון" בשל מיקומו בגבעת נפוליאון. בתחילת שנות ה-2000 נהרס היציע המערבי באצטדיון לטובת פרויקט של רכבת ישראל. לאחר הריסת היציע נפסל האצטדיון לשימוש במשחקי ליגה ומאז הוא משמש כמגרש האימונים של הקבוצה. את משחקי הבית שלה העבירה הפועל עכו לאצטדיון בנהריה המכיל 2,500 מקומות. בסיום עונת 2008/09 עלתה הקבוצה לליגת העל ונאלצה להחליף שוב את מגרשה הביתי משום שהאצטדיון בנהריה לא עמד בקריטריונים לאצטדיון בליגת העל. בעונות 2009/10 ו-2010/11 היה אצטדיון גרין שבנצרת עילית האצטדיון הביתי של הפועל עכו, אך היא אירחה חלק ממשחקיה באצטדיון עילוט שבעילוט. בספטמבר 2011 חנכה הקבוצה אצטדיון חדש בן 5,000 מקומות ישיבה, שנקרא אצטדיון טוטו עכו, שחלק מהמימון להקמתו הגיע מרכבת ישראל כפיצוי על האצטדיון הישן. את האצטדיון היא חנכה במשחק נגד האלופה לעונת 2010/2011, מכבי חיפה, בו הפסידה 0–2.

אוהדי הפועל עכו

עם קומה של מדינת ישראל, הוקמו ב"תל עכו" (בשמה הידוע: "גבעת נפוליאון") מעברות לעולים חדשים. במעברות השתכנו עולים יהודים ובחלק קטן מהגבעה ישבו ערבים, חלקם ממוצא בדואי. בצמוד לגבעה, היה מגרשה העירוני של הקבוצה דאז "מגרש נפוליאון". בעקבות הקרבה בין מגרש נפוליאון למעברות העולים, רבים מהעולים החדשים ביניהם ילדים צעירים ומבוגרים היו נוהגים ללכת למשחקי הקבוצה ובכך עם השנים הפכו לאוהדים מן המניין. המגרש העירוני בעכו ידוע בשל מיעוט מספר המקומות שבו, אך לעומת זאת נבנה בסמוך לגבעה, מה שהקנה לאוהדים רבים את האפשרות לשבת על הגבעה ולצפות במשחק. שדרן הספורט של רשת ב, זוהיר בהלול, תיאר את המשחקים של הקבוצה באותה תקופה, לפיו האצטדיון והגבעה שתצפתה על המגרש מלאים עד אפס מקום. תמונות היסטוריות מהמשחקים מראים שלעתים הצפיפות הייתה כה גדולה עד שחלק מהאוהדים עלו על עמודי תמרון הרכבת (הצמודים למגרש) ומשם צפו במשחק. בהמשך בשנות ה-60 עם בנייתם של השיכונים החדשים החלו לפרק את המעברות בהתאם לקצב פינוי עולי המעברות. בעונת העלייה של הקבוצה לראשונה לליגה הבכירה בשנת 1976, חזרה הקבוצה לעכו ממשחק העלייה שהתקיים בנצרת, ואל האוטובוס נהרו למעלה מרבבת אוהדים אשר הרימו את השחקנים עד למגרש נפוליאון ושם החלו חגיגות העלייה הרשמיות של הקבוצה. לאחר שנתיים בליגה הבכירה וירידת הקבוצה לליגה הלאומית, החלה הקבוצה להידרדר ולהסתבך במשך שלושה עשרים בליגות הנמוכות, כך שבמשך אותם שנים כמות האוהדים ירדה באופן ניכר. עם חזרה של הקבוצה לליגת העל, בעונת 2009/2010, היא נאלצה לנדוד במשך כשתי עונות באצטדיון "גרין", דבר שגרם למיעוט אוהדים ניכר במשחקי הקבוצה בבית. כאשר חנכה הקבוצה את אצטדיונה החדש בספטמבר 2011, עלתה בהדרגה כמות האוהדים של הקבוצה מעונה לעונה. בשנת 2014 הוקם ארגון אוהדים בשם ultras napoleon